מהם הכלים העדכנים לטיפול בפיזיותרפיה בדורבן ?
סקירה הבודקת מה הטיפולים שפיזיותרפיה יכולה להציע לדורבן
היעילות של טיפולי פיזיותרפיה שונים לטיפול שמרני בדורבן פלנטרי.
סיכום
רקע: דורבן הוא המצב השכיח ביותר הגורם לכאבי רגליים שאינם טראומטיים. דורבן מופיע יותר אצל נשים בגילאים 40-70 שנה עם הופעה מתקדמת ומפוזרת של של כאב בעקב כף הרגל או שהופכת בהדרגה לחדה יותר, ומונעת את ההליכה. המטרה של עבודה זו היא לקבוע אם הטיפולים הגופניים השונים המשמשים לטיפול שמרני לדורבן באופן פרטני ו / או משולבים זה בזה.
תוצאות:בסך הכל נבדקו 32 מאמרים בטקסט מלא. הטכניקות הנפוצות ביותר היו מתיחות וגלי הלם, אם כי התוצאות הטובות ביותר הושגו על ידי שילוב של כמה טכניקות. גלי הלם היו יעילים כאשר טכניקות אחרות נכשלו.
מסקנות: הטיפולים הגופניים ששימשו במחקרים השונים הוכחו כיעילים, אם כי במידה שונה, אם להפחתת כאב או להקלת הסימפטומים של דורבן
מבוא
Plantar fasciitis (FP) או דורבן פלנטרי מאופיינים בכאבים הנמצאים באזור האנטרו-פנימי של העקב שיכולים להשליך לאורך הקצה הפנימי של כף הרגל וסביב העקב . זה הוא הגורם השכיח ביותר לכאב באזור זה בגוף בקרב מבוגרים
הפלנטר פסיה או חותלת השעל הוא פסיה קשיחה המספקת תמיכה חיונית לקשת האורכית של כף הרגל . המילה "fasciitis" מרמזת על דלקת בפלנטר פסיה אך מחקרים עדכניים מצביעים על כך שלא תמיד יש נוכחות של גורמי דלקת פסיה, הנגזרות מטראומה חוזרת ונשנית גורמות להתנוונות קולגן פרוגרסיבית הגורמת לניוון הפסיה.
לגבי שכיחותה, ההערכה היא שכ- 10% מהאנשים סובלים מפתולוגיה זו לאורך חייהם, ב80-90% מהמקרים התסמינים נעלמים תוך 10 חודשים. עם זאת, מרווח הזמן הזה מתסכל עבור המטופל.
התסמינים השכיחים לדורבן הם כאבים עזים יותר כשמתחילים לשאת משקל בבוקר על הרגל או בדריכה הראשונה לאחר תקופה של חוסר פעילות גופנית, הגוברת עם עמידה ממושכת או עם פעילויות הדורשות נשיאת משקל. לעתים ישנם נימול וכאבים בעיקר בלילה .
בין גורמי הסיכון לסבול מפתולוגיה זו אנו יכולים להבחין במספר גורמים מהותיים כמו כף רגל חלולה או כף רגל שטוחה, פרונציה מוגזמת של כף הרגל, ליקויים בשרירים או אבדן גמישות של שרירי הסובך כמו גם גורמים חיצוניים כמו הנעלה לא מספקת, עבודה בעמידה ממושכת, נעליים לא איכותיות, עבודה על משטחים קשיחים.
האבחנה העיקרית נעשית באמצעות בדיקה קלינית, היסטוריה והבדיקה הגופנית המתאימה. בין הבדיקות המשלימות, הבדיקה הרדיולוגית של כף הרגל שם לעתים נבחין בדורבן גרמי בקדמת העקב , אולטראסאונד כדי להראות את המאפיינים ההיסטו-פתולוגיים של הפסיה והערכה ביומכנית.
הקו הראשון לטיפול בדורבן פלנטרי היא טיפול שמרני הכולל תרגילי מתיחות וחיזוקים, אלוטראסאונד , גלי הלם, לייזר, מגנטים ואקופנטורה.
לעתים קרובות משולב עם תרופות אנטי דלקתיות.
טיפול כירורגי אינו מתבצע בדרך כלל, מכיוון שהוא לא תמיד נותן תוצאות טובות ויש לו הישנות של 30% מהמקרים.
מחקרים מעטים נערכו כיום הבודקים את יעילותם של טיפולים גופניים בטיפול השמרני בדורבן ולכן יש קושי לקבוע איזה טיפול יביא לתוצאות הטובות ביותר.
מטרתו של מחקר זה היא לקבוע אם הטיפולים הגופניים השונים המשמשים לטיפול שמרני בדורבן כרוני ( מעל חודש) אצל מבוגרים יעילים באופן פרטני ו / או משולבים זה בזה.
הטיפולים שנכללו בסקירה היו טיפולים גופניים ידניים, מתיחות, מצבים שונים של אלקטרותרפיה, אולטראסאונד, יונטופורזה, תחבושות, לייזר, מגנטותרפיה ודיקור, המשמשים כטיפול בודד או בשילוב זה עם זה.
מדד התוצאה העיקרי שהוערך היה כאבים, בעיקר כאבי בוקר, שעבורם נעשה שימוש במדדים מאומתים כמו קנה מידה חזותי אנלוגי . תוצאות משניות אחרות מדדו את הפונקציונליות של המטופל ואת יכולתו לבצע פעילויות מחיי היום יום.
חלק ממדדי התוצאה המשניים ששימשו היו: פעילויות של חיי יומיום / מידת יכולת כף רגל וקרסול סולם , שאלון מדד כף הרגל, ואפילו שימוש באלומומטר ומדידה כמותית של עובי הפסיה על ידי אולטרסאונד.
קיבוץ המחקרים לפי הטכניקות ששימשו, מתיחות ידניות וטיפולים וכן השימוש בגלי הלם או גלי הלם ממוקד היו הנפוצים ביותר.
ל-גלי הלם רדיאלים הייתה יעילות משמעותית ב- 4 מתוך 5 הניסויים הקליניים בהם נעשה שימוש, בעוד שיעילות – גלי הלם פוקאליים הייתה חד משמעית בשילוב עם טיפולים אחרים.
מתיחות ידניות וטיפולים היו יעילים בארבעה מתוך 9 הניסויים שבוצעו והיו משמעותיים יותר בכך שהמתיחות של הפסיה הפלנטרית היו אפקטיביים יותר בהשוואה למתיחת גיד אכילס.
הטכניקה הבאה בשימוש ביותר הייתה אולטרסאונד, איתה הושגו תוצאות טובות בשני מחקרים קליניים . בשלושה מחקרים הם לא היו יעילים ובשני המחקרים האחרים השיפור היה דומה בהשוואה לשימוש ב- OC 21 ובמגנטותרפיה .
גם יישום חבישות, היו יעילים יותר בשילוב עם טכניקות אחרות.
לגבי השימוש ב- Iontophoresis (13.04%), נראה כי השימוש בחומצה אצטית הוא היעיל ביותר להפחתת כאבי בוקר.
טכניקה נוספת בה נעשה שימוש עם תוצאות טובות הייתה דיקור סיני. עם תוצאות מתונות מצאנו את השימוש בלייזרים וללא שיפור ניכר השימוש במגנטותרפיה, שנחקר במחקר בהשוואה לאולטרסאונד .
כותב ועורך האתר: שטיין נתי בוגר החוג לפיזיותרפיה לתואר ראשון מטעם אוניברסיטת תל אביב (1996) ובוגר אוניברסיטת באר שבע לתואר השני בתחום הפיזיותרפיה האורתופדית,עוסק בתחום האורתופדיה כ 20 שנה, בוגר קורס להנעלה רפואית מטעם מכללת שיאים. עוסק באוסטאופתיה ובוגר קורס מאמני כושר גופני מטעם וינגייט. מיצרני המדרסים המובילים בארץ.
המרפאה נמצאת בחולון, רחוב יהושע רבינוביץ 58.
טלפון: 0528306095 \ 035169361
דיון
הטיפולים הפיזיים העיקריים ששימשו לטיפול שמרני בפלנטר פצאיטיס במחקרים פרוספקטיביים ובמחקרים קליניים שהוערכו היו אולטראסאונד, יונטופורזה, תחבושות, מתיחות, גלי הלם, לייזרים, מגנטותרפיה או דיקור, בין היתר. בשל ההטרוגניות של הטכניקות, לא ניתן היה לבצע ניתוח סטטיסטי כמותי, שממצא כמגבלה את הקושי בהומונגיזציה של המידע על הטכניקות השונות בעת יישום פרמטרים שונים, מספר מפגשים שונה או משך טיפולים שונה. ס
השימוש באולטרסאונד משיג תוצאות טובות כאשר הוא קשור לאינטופורזה, לשימוש בחשמל ומדרסים סיליקון עם שיפור של 85%, וכאשר יש שימוש במדרסים עם שיפור של 81%.
אינטופורזה היא היעילה ביותר כאשר משתמשים בחומצה אצטית להפחתת כאבי בוקר בשילוב מתיחות וחבישה.
בסוגים שונים של תחבושות בהן נעשה שימוש בטכניקת lowdye, נמצאו תוצאות טובות להורדת כאבי בוקר.
לגבי השימוש במתיחות, אחת הטכניקות המשומשות ביותר (9 מחקרים), התוצאות המשמעותיות ביותר הן ההשוואה בין מתיחת גיד אכילס לעומת מתיחת הפסיה. המסקנה כי מתיחת fascia יעילה יותר לטיפול בכאב ובהחלמה תפקודית. בשום מחקר לא נמצאו תוצאות גרועות, אם כי תמיד בשילוב עם טכניקות אחרות. כך נראה שהם יעילים יותר בהשוואה לגלי הלם רדיאליים על פי Rompe הם גם נראים יעילים יותר מאולטרסאונד רציף על פי זנון . במחקרים אחרים שבהם הם משולבים בטכניקות דיקור הם מתגלים כיעילים באותה מידה.
בדומה לאמנות הקודמת, גלי הלם משמשים בתשעה מחקרים, המשתמשים בגלי הלם ממוקד בשני מחקרים, השילוב של גלי הלם מוקדיים ורדיאליים בשני אחרים , ואילו גלי הלם רדיאלי בחמישה מחקרים.
באשר לשימוש בגלי הלם ממוקד, השתמש בהם במחקר שנערך נגד פלצבו בקרב 272 נבדקים, ולא השיג שום עדות לשיפור עם השימוש באלה,
קודו מצא תוצאות טובות יותר בשימוש בגלי הלם מוקד (לעומת פלצבו) במדגם של 114 נבדקים, אך הזמן והעוצמה ששימשו הם שונים בשני המחקרים.
לבסוף, באבק משלב את גלי ההלם הרדיאלי וגלי הלם המוקדי בהשוואה לקבוצת פלצבו, תוך לקיחת מדידת האולטראסאונד של עובי הפאשיה כתוצאה העיקרית והשגת שיפור משמעותי בקבוצת הניסוי, אך כמגבלה למחקר, גודל המדגם היה קטן
יישום הלייזר במחקר Kiritsi 33 מגלה ירידה בכאבים של 59% לעומת 26% בקבוצת הפלצבו, אם כי גודל המדגם קטן.
כמו כן, השימוש במגנטותרפיה על ידי טלריה בהשוואה בין השימוש באולטרסאונד אינו מראה הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות, אם כי חל שיפור משמעותי, הדורש לפחות 15 מפגשים בכדי להשיג ירידה של 90% בכאב.
לסיכום, לטיפול בדורבן פלנטרי, תוארו התערבויות רבות במגוון רחב של טכניקות פיזיותרפיה, כאשר השילוב של יותר מאחת מהטכניקות הללו נפוץ יותר. ברוב המקרים הוכח יעילותו.
השילוב של מספר טכניקות נראה יעיל יותר מכל טכניקה המשמשת לבידוד בפני עצמה, למעט השימוש בגלי הלם כאשר טכניקות אחרות נכשלו.
ניסוי מבוקר להשוואה בין עומס גיד האכילס במהלך ריצה במשתתפים עם פלטפוס באמצעות מדרסים בהתאמה אישית לעומת הרמת עקב בלבד
דלקת \ מיקרו קרעים בגיד אכילס הוא אחת הפגיעות השכיחות ביותר הקשורות לשימוש יתר בריצה, וריצה עם הכריות הקדמית.
מדרסים הם אחד מהטיפול השמרני הנפוצים והיעילים שנרשמים לבעיה זו של אכילס, במטרה לבצע תיקון והתאמה ביומכנית והפחתת עומס על הגיד. מחקרים קודמים הראו צמצום עומס על גיד אכילס במהלך ריצה על ידי שימוש במדרסים אשר תומכים בקשת בהתאמה אישית או הרמת עקב אורתוטית .עם זאת, עדיין קיימות מעט מאוד עדויות ביומכניות ומחקרים השוואתיות המנחים מרשמים להתאמת מדרסים לטיפול בטנדינופטיה של אכילס. לפיכך, מחקר זה מנסה לחקור את שתי אפשרויות הטיפול האורטוטיות המופעלות כיום ויעילותן להפחתת שיעור העמסת הגידATLR (ATLR) אצל רצי פנאי עם כף רגל שטוחה.
שיטות: 12 משתתפים גויסו ורצו לאורך המסלול במעבדה לשלושה תנאים:
(1) ללא מדרסים.
(2) עם מדרסים התומכים בקשת
(3) עם הרמת עקב
הנ"ל תועדו על ידי מערכת לניתוח תנועה תלת מימדית ופלטפורמת כוח. -השוואה בין שלושת התנאים.
תוצאות: משתתפים שרצו עם מדרסים או עם הרמת עקב נקשרו להפחתה משמעותית בעומסים על גיד אכילס בהשוואה ללא אורתוטיקה בעוד שלא היה הבדל משמעותי בין שני הסוגים של אורתוטיקה.
מסקנות: גםמדרסים וגם הרמתעקב הצליחו לגרום לירידה משמעותית בשיא העומס על גיד אכילס- בהשוואה ללא שימוש באורתוטיקה. הממצאים עוזרים לכמת את ההשפעה של רכיבים שונים במדרסים על הפחתת העומס על גיד אכילס ומציעים כי מדרסים לרגליים עשויות לשמש למניעת עומסים על גיד אכילס פצועה וניתן לשלב את שני המרכיבים במדרסים לדלקות בגיד אכילס.
מי אנחנו
שטיין נתי מומחה להתאמת מדרסים,בוגר קורס מדרסים והנעלה רפואית מטעם מכללת שיאים, בוגר תואר ראשון מטעם אוניברסיטת תל אביב (1996) בתחום הפיזיותרפיה בעל ניסיון של כ 20 שנה בתחום האורתופדיה, מתמחה בפיזיותרפיה בעוסקת בבעיות כף רגל, החל משנת 2016 בוגר תואר שני (מאסטר) בפיזיותרפיה אורתופדית מטעם אוניברסיטת ב"ש, בוגר קורסי הסמכה רבים בהם מאמן כושר גופני לקבוצות ספורט, מדריך לקבוצות הליכה, דיקור יבש, לימודי אוסטאופתיה מטעם אוניברסיטת מדריד.