מחקר המנסה לקבוע האם מדרסים או נעלי רוקר יעילים בטיפול בהלוקס ריגידוס, וכיצד הם עשויים לעזור בפתרון הבעיה.
מחקר הבודק השפעתם של מדרסים מותאמים אישית ו נעל בעלת רוקר בטיפול באוסטאוארטריטיס של הבוהן הגדולה ( 1st mpj)
February and October 2014
אוסטאוארטריטיס של בסיס הבוהן הגדולה הנו תופעה שכיחה שבמקרים רבים מטופלת בעזרת מדרסים או נעל בעלת רוקר..
בכ 35% מהאוכלוסייה מעל גיל 35 ימצאו שינויים ניוונים באחת משתי הבהונות כממצא רנטגני (אך לא דווקא סימפטומטי) ובכ 7.8% מהאוכלוסייה מעל גיל 50 ימצא ממצא סימפטומטי באחת משתי הבהונות.
אוסטאוארטריטיס סימפטומטי של הבוהן הראשונה מהווה פתולוגיה המגבילה את הפעילות היום יומית וכ 72% מהאוכלוסייה שסובלת מבעיה זו דיווחה על מגבלות תפקודיות.
מבנה ארוך של עצם מסרק ראשונה או "פלנג מקורב" ארוך גורר קושי בביצוע זווית הכיפוף הדורסלי של האצבע דבר הגורר סיבוב של המפרק ושחיקה מוגברת במפרק.
שימוש במדרסים אשר מאפשרים כיפוף פלנטרי ומצמצמים את הכיפוף הדורסלי של הבוהן הגדולה משמש כטיפול שכיח בקליניקה להורדת כאבים והשבת הפונקציה. דרך נוספת לצמצם את העומסים על בסיס הבוהן הגדולה היא השימוש בנעל בעלת רוקר המאפשר לרגל להתגלגל מעל הרגל הקדמית ולצמצם את כמות הכיפוף הדורסלי הנדרש.
העדויות המחקריות עד כה לשני סוגי הטיפול מצומצמות. במחקר זה ניסו להעריך את ההשפעה של שתי השיטות על ידי מדידת לחצי הקרקע בתוך הנעלים עם וללא התערבות מחקרית.
להעמקת הידע כיצד לרכוש מדרסים בקישור
כותב ועורך האתר: שטיין נתי בוגר החוג לפיזיותרפיה לתואר ראשון מטעם אוניברסיטת תל אביב (1996) ובוגר אוניברסיטת באר שבע לתואר השני בתחום הפיזיותרפיה האורתופדית,עוסק בתחום האורתופדיה כ 20 שנה, בוגר קורס להנעלה רפואית מטעם מכללת שיאים. עוסק באוסטאופתיה ובוגר קורס מאמני כושר גופני מטעם וינגייט. מיצרני המדרסים המובילים בארץ.
המרפאה נמצאת בחולון, רחוב יהושע רבינוביץ 58.
טלפון: 0528306095 \ 035169361
המחקר השווה שתי קבוצות האחת ההתערבות בוצעה על ידי מדרסים בהתאמה אישית, קבוצה שנייה ההתערבות בוצע על ידי נעל בעלת רוקר.
לקבוצות גויסו באופן רנדומאלי בוגרים אשר סובלים מכאבים בבסיס האגודל (לפחות 20מ"מ מתוך בקלה של 100מ"מ) באופן יומי במשך 3 חודשים לפחות, כיפוף דורסלי של פחות מ64 מעלות, כאב במישוש גב המפרק ובעלי יכולת הליכה עצמאית.
מגויסים שעברו ניתוח במקום, בעלי עוות מקומי או מצב רפואי שעשוי להשפיע על ממצאי המחקר נפסלו ולא גויסו למחקר.
איש מהמגויסים לא עבר טפול במקביל לתקופת הניסוי.
בתחילת הניסוי נלקחו נתונים על כל אחד מהנחקרים.
לקבוצת המדרסים ניתנו מדרסים בעלי reverse morton extension כמו כן טריז מדיאלי (medial wedge) הותאם לרגלים בעלי פרונציית ייתר על פי הצורך.
לקבוצה השניה בוצע התערבות בעזרת נעלי רוקר מסוג MBT, בעלי רוקר משמעותי לאורך כל הנעל.
ניתוח ההליכה בוצע באופן דומה בשתי הקבוצות, בקבוצת המדרסים בוצע השוואה של ניתוח הליכה בזמן הליכה עם הנעליים הפרטיות של המטופל פעם עם ופעם ללא המדרסים, בקבוצת נעלי הרוקר ההשוואה בוצעה בין הליכה עם הנעלים הפרטיות ובין נעלי הרוקר.
כ97 איש השתתפו בניסוי וחולקו בין הקבוצות באופן רנדומאלי.
קבוצת המדרסים הראתה מעט שינוי קינמטי בבדיקת ההליכה ולמעט מעט ירידה בטווח הברך לא נרשם שינוי משמעותי נוסף בשעה שקבוצת נעלי הרוקר הראתה ירידה במקצב הצעד ובמשך זמן נשיאת המשקל על הרגל, ירידה בטווח הסגיטאלי של מפרק הירך במחזור ההליכה.
בבדיקה של לחצים בקבוצת המדרסים אובחן כי הייתה עליה בלחץ תחת עצם המסרק ה-5 כמו גם על מרכז כף הרגל בשעה שנרשמה ירידה בלחצים תחת עצם המסרק הראשונה.
בשעה שקבוצת נעלי הרוקר הורידה עומס תחת כל שורת ראשי המסרקים ותחת העקב.
בשתי הקבוצות העומס על ראש עצם המסרק הראשונה ירד במידה שונה (אך באופן שונה) דבר שעשוי להוריד את התדרדרות השינויים הניוונים תחת ראש המסרק הראשון, אך שני האמצעים ביצעו זאת בצורה שונה.
המדרסים כמעט ולא שינו את צורת ההליכה בשעה שנרשמו שינויים בפרמטרים רבים במהלך ההליכה עם נעלי רוקר, בשעה שהליכה עם המדרסים העבירה את העומס מראש עצם המסרק הראשונה לעצמות המסרק החיצוניות ולמרכז כף הרגל.
במחקר קודם על מדרסים להלוקס ריגידוס השתמשו בהתקן דומה- reverse morton extension המטופלים דיווחו על שיפור בכאבים ובטווחי בסיס הבוהן הגדולה אך במעבדת הליכה לא הצליחו למדוד ירידה של טווח הכיפוף הדורסלי של בסיס האגודל בשל שימוש במדרסים ( מה שבאופן תאורתי חייב להתרחש, יתכן ומחקר זה ותוצאותיו עשויות לשפוך אור על הדרך בה המדרסים מורידים את העומס מבסיס האגודל.
מגבלות המחקר:
גם המשתתפים וגם החוקר לא היו עיוורים לסוג ההתערבות.
המחקר בוצע לאחר ביצוע הליכת התרגלות קצרה ל נעלי רוקר \ מדרסים אך אין המחקר מצביע על שינויים ארוכי טווח לאחר הליכה של מספר ימים , שבועות או חודשים עם האמצעי שניתן לנחקרים.
במחקר זה לא נבדקה הקינמטיקה של הבוהן הגדולה בשל חוסר אמצעים, שינויים בזוויות הפעולה של הבוהן בזמן הליכה עשויים להיות מהגורמים העיקריים לאפשרות טיפול באוסטאוארטריטיס של ראש המסרק הראשון.
שטיין נתי מומחה להתאמת מדרסים,בוגר קורס מדרסים והנעלה רפואית מטעם מכללת שיאים, בוגר תואר ראשון מטעם אוניברסיטת תל אביב (1996) בתחום הפיזיותרפיה בעל ניסיון של כ 20 שנה בתחום האורתופדיה, מתמחה בפיזיותרפיה בעוסקת בבעיות כף רגל, החל משנת 2016 בוגר תואר שני (מאסטר) בפיזיותרפיה אורתופדית מטעם אוניברסיטת ב"ש, בוגר קורסי הסמכה רבים בהם מאמן כושר גופני לקבוצות ספורט, מדריך לקבוצות הליכה, דיקור יבש, לימודי אוסטאופתיה מטעם אוניברסיטת מדריד.