מטטרסלגיה- כאבים בכרית כף הרגל

סיבות רבות עשויות לגרום להופעת מטטרסלגיה , חלקן קשורות לפעילות ותחומי עיסוק חלקן גנטיות, מבין הסיבות המובילות לכאבים בכף הרגל תחת ראשי עצמות המסרק ניתן למנות גיל, רגליים עם קשתות גבוהות, פלטפוס הכולל צניחה של השורה הראשונה, התנוונות של כריות השומן  החל מהעשור הרביעי לחיים, צניחה של הקשת הרוחבית וכמובן הליכה על עקב גבוה ובית אצבעות צר (נשים).

עושה רושם כי מבנה כף רגל לא תקין מהווה את אחד מגורמי הסיכון העיקריים להתפתחות כאבים בכרית כף הרגל הקדמית : קשת גבוה או הגבלה בטווחי התנועה של הקרסול ( dorsal flexion) יגבירו את משך העומסים כמו גם את עוצמת העומסים על עצמות המסרק בזמן הליכה או ריצה, כף רגל שטוחה או גמישות ייתר של השורה הראשונה עשויים להעביר את העומס שהיה צריך לעבור דרך השורה הראשונה לשורה השנייה והשלישית,  ולגרור עומסי ייתר על ראש עצם המסרק השני ולעתים השלישי.

דלדול של כריות השומן ותהליכים ניוונים של המפרקים בקדמת כף הרגל כנראה משחקים תפקיד חשוב בהופעת כאבי מטטרסלגיה ולכן ניתן לראות עליה בשכיחות של הופעת הכאבים בכף הרגל החל מהעשור הרביעי והחמישי לחיים.

שימוש בנעליים לא נכונות מהווה במקרים רבים גורם משמעותי בהתפתחות כאבי בכף הרגל הקדמית, תופעה זו בולטת בעיקר בזמן שימוש בנעלי עקב בעלי בית אצבעות צר וללא ריפוד רך שעשוי לגרור לאחר שימוש ממושך לכאבים בכריות גף הרגל ולהתפתחות הלוקס וולגוס ( hallux valgus).

פעילות גופנית עצימה הכוללת שינויי כיוון רבים בעיקר אם מבוצעת על משטחים קשיחים ונעליים דקות ולא מרופדות עשויה לגרום למטטרסלגיה.

זרימת דם לקויה לכף הרגל עשויה לגרור ירידה ביכולת הריפוי של כף הרגל ולהופעת קלוס משמעותי וכואב בכף הרגל ובעקבותיו כאבי מטטרסלגיה.

תפקוד עצבי לקוי עשוי לגרור חולשת שרירים, שינוי בתבנית ההליכה ולהופעת רגישות מוגברת לכאב ( hyperalgesia) בכף הרגל.

מבנה לקוי ובולט של ראשי עצמות המסרק עשוי לגרור לחץ מוגבר תחת עצמות המסרק התפתחות יבלת \ callus וכאבי מטטרסלגיה.

אצבע ראשונה קצרה מהאצבע השנייה( (morton's foot, מטטרסוס ראשון קצר גורר תנועה לקויה של מפרק הקרסול ( subtalar joint) ולעומס מוגבר על ראש עצם המסרק השנייה.

אב נורמליות של פרקי האצבעות כמו במקרה של אצבע פטיש ( hammertoes) , אצבע קלובה ( claw toes), או mallet toes, עשויים להביא לשינוי מבנה כף הרגל הקדמית ועליה בלחץ תחת ראשי עצמות המסרק.

במחקר שערך (Scranton (1980 בו השתתפו 98 מטופלים הסובלים ממטרסלגיה, נמצאו 23 אבחנות שונות שחולקו ל 3 קבוצות: 

מטטרסלגיה עיקרית:

12 הוגדרו כ static disorders

12 הוגדרו כ postoperative ( לאחר ניתוח)

9 הוגדרו כבעיה משנית ל hallux valgus

3 הוגדרו כ hallux rigidus

3 הוגדרו כ morton's foot

 3הוגדרו כבעיה מולדת

2 הוגדרו כאצבע ראשונה ארוכה

1 הוגדרו כ freiberg's disease

מטטרסלגיה משנית:

11 הוגדרו כמחלת פרקים ראומטית rheumatoid arthritis))

10 הוגדרו כ ססמואידיטיס (sesamoiditis)

4 הוגדרו כלאחר טראומה מקומית (post-traumatic)

3 הוגדרו כבעיה בעלת רקע עצבי ( neurogenic)

2 הוגדרו כשבר מאמץ ( stress fractures)

1 כגאוט ( gout)

2 רגל קצרה

ד"ר הלאל חילק את בעיית המטטרסלגיה לשני סוגים של מטטרסלגיה, מטטרסלגיה ראשונית, ומטטרסלגיה משנית.

את המטטרסלגיה הראשונית הגדיר כמטטרסלגיה הנובעת מבעיה אנטומית היוצרת חלוקת עומסים לקויה בקדמת כף הרגל תחת ראשי עצמות המסרק כמו הלוקס וולגוס, גמישות ייתר של השורה הראשונה וכדומה. 

את המטטרסלגיה המשנית הוא הגדיר ככאב מטטרסלגי שמקורו אינו תחת עצמות המסרק, כמו מחלת פרקים, רגל אקווינוס או שברים ע"ש פיירברג.

במקרים רבים של מטטרסלגיה אנו עלולים למצוא שילוב של מספר סוגי בעיות שונות אצל אותו המטופל הגוררות את הופעת הכאבים.

בדיקות הדמיה פחות רלוונטיות לאיתור מטטרסלגיה והבדיקה מסתמכת יותר על שאלון, היסטוריית הבעיה ובדיקה קלינית, ניתן לבצע צילום רנטגן להערכת המפרקים בין עצמות המסרק ובין האצבעות ( metatarsophalangeal joint ).

הבדיקה של מטטרסלגיה מסתמכת על שאלון, היסטוריית רפואית של הבעיה ובדיקה קלינית, ניתן לבצע צילום רנטגן להערכת המפרקים בין עצמות המסרק ובין האצבעות ( metatarsophalangeal joint ).

למה יש לשים לב בבדיקת מטטרסלגיה

האם קיימת ברקע מחלה סיסטמית כמו סכרת, מחלת פרקים, בעיה נוירולוגית או מחלת כלי דם, כל אלו עשויים להוות גורמים תורמים להתפתחות מטטרסלגיה.

האם קיימת בעיה לאורך עמוד השדרה ( בעיקר הגב התחתון) הכוללת לחץ עצבי, האם קיים לחץ עצבי פריפרי כמו tarsal tunnel syndrome העשויים לתרום לכאבים בכריות הקדמיות של כף הרגל

בדיקה של הגפה, האם קיים הבדל אורך רגליים, האם קיימת הגבלה בטווח היישור של הברך העשויים להגביר את העומסים במחזור ההליכה על הכריות הקדמיות של כף הרגל.

האם קיים קיצור של שרירי הסובך ( קיצור גיד אכילס ) או הגבלה בטווחי היישור של הקרסול ( ankle dorsiflexion) העשוי ליצור עומס על כף הרגל הקדמית בעקבותיו התפתחות מטטרסלגיה.

בדיקת מנח כף הרגל בזמן הליכה ( צילום הליכה על מסוע הליכה), האם קיים פלטפוס בכף הרגל הכולל גמישות ייתר של השורה הראשונה ? מצב זה חושף את ראש המסרק השני והשלישי לעומסי ייתר במחזור ההליכה.

בדיקת מנח כף הרגל בזמן הליכה ( צילום הליכה על מסוע הליכה), האם קיימת קשת גבוה ( כף רגל חלולה) וקשיחה העשויה לגרור עומסי ייתר על כף הרגל הקדמת ובעקבותיה כאבי מטטרסלגיה.

הערכה של טווחי התנועה של מפרקי ה metatarsophalangeal joint, מבנה האצבעות וטווחי התנועה של מפרקי האצבעות.

בדיקת דחיסה של עצמות המסרק ( compression test / Mulder's sign ) או רגישות במרווח בין עצמות המסרק.

מישוש והערכת מבנה ומיקום ראשי עצמות המסרק ביחס למיקום היבלות ומיקום הנקודות המגיבות בכאבים רלוונטיים בזמן הפעלת לחץ.

הטיפול במטטרסלגיה צריך לכלול הורדת עומס מהרקמות הכאובות על ידי שימוש במדרסים למטטרסלגיה שתוכננו לשם כך.

הטיפול במטטרסלגיה צריך לכלול טיפול בגורמים תורמים כמו סכרת, לחץ פריפרי על מערכת העצבים, בעיות גב תחתון וכדומה.

הטיפול במטטרסלגיה צריך לכלול מתיחות ותנועות מפרקים ( mobilization \ manipulation ) של אותם מפרקים ושרירים מוגבלים\ מקוצרים המגבירים עומס על הרקמות הכאובות.

שינוי הנעלה לשם הורדת העומס מהרקמות הכאובות, לדוגמה ללא הפסקת שימוש בנעלי עקב (גבוה) ובית אצבעות צר יהיה קשה עד בלתי אפשרי להתמודד עם מטטרסלגיה חמורה.

שימוש בנוגדי דלקת NSAID's עשוי להביא לתועלת מוגבלת אך עשוי לעזור בעיקר במצבים של דלקת אקוטית המלווה בחום ונפיחות.

ניתוח למטטרסלגיה יכול לכלול תיקון של מספר מבנים הניתוח השכיח ביותר הוא osteotomy במהלכו בשוייף \ מקוצר או מורם ראש עצם המסרק הבעייתי.

מדרסים למטטררסלגיה מהווים כנראה את הפתרון האיכותי והיעיל ביותר לבעיה, מדרסים גם אם לא נעשו בצורה חכמה ויעילה עשויים לעזור ואפילו באופן חלקי לבעיית המטטרסלגיה להביא לירידת כאבים ולהביא לתהליכי החלמה אך כמובן שרצוי להגיע למקום מקצועי להתאמת מדרסים אז למדרסים שנבנו בצורה נכונה ויעילה למטטרסלגיה סיכויים גבוהים באופן משמעותי להצליח לפתור את הבעיה, לקצר תהליכים ולהביא לתהליכי החלמה איכותיים יותר.

איך נכון לעצב מדרסים למטטרסלגיה ?

1. רצוי לקחת מידה בחבישת גבס ( לא חובה)

2. מדרסים למטטרסלגיה צריכים להיות מדרסים רכים ( ולא ביומכניים).

3. מדרסים למטטרסלגיה יכילו אלמנט בשם "מטטרסאל פד", לגודלו ומיקומו של ה "מטטרסאל פד" משמעות מכרעת בהצלחת המדרסים למטטרסלגיה.

4. המדרסים יכילו אלמנטים נוספים בהתאם לצרכים ולמבנה כף רגלו של הלקוח.

5. מדרסים למטטרסלגיה לרוב יהיו עבים וידרשו עליה במידת הנעל.

6. מדרסים למטטרסלגיה יהיו לרוב מדרסים מעט עבים.

עוד חומר בנושא המדרסים ניתן למצוא בקישור.